מהו"ת — מה זה ולמה זה חובה לפני הגשת תביעת גירושין

מי שניגש להליך גירושין בישראל היום פוגש בשלב מוקדם בשלוש אותיות שלא תמיד ברור מה הן מסתירות: מהו"ת. מה שברור הוא שזה משהו שצריך לעבור לפני הגשת תביעת גירושין לבית המשפט. מה שפחות ברור הוא מה זה בדיוק, מי חייב, מה קורה שם, וכמה זמן זה לוקח.

המאמר הזה עונה על השאלות האלה. החוק שמסדיר את הנושא קיים מ-2014, נכנס לתוקף ב-2016, ומאז שינה באופן משמעותי את הצעד הראשון בהליך הגירושין בישראל.

מה זה מהו"ת

מהו"ת הוא ראשי תיבות של "מידע, היכרות ותיאום". זו פגישה — או סדרה של עד ארבע פגישות — שמתקיימת ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, או ביחידת הסיוע שליד בית הדין הרבני אם הבקשה הוגשה לשם.

למפגש שלוש מטרות:

• לתת לצדדים מידע מקצועי על המשמעויות של הליך גירושין — משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות, בדגש על השפעות על ילדים.
• לבחון אפשרות ליישוב הסכסוך ללא הליך משפטי, באמצעות גישור או דרכים אחרות.
• לקיים תקופת "צינון" קבועה בחוק שבמהלכה לא ניתן להגיש תביעות, כדי לאפשר זמן מחשבה ובחינה.

מי שעורך את הפגישה הוא עובד יחידת הסיוע — לרוב עובד סוציאלי או פסיכולוג עם הכשרה ייעודית, לעיתים בליווי משפטן. זה לא שופט. זה לא מגשר. תפקיד הפגישה הוא לא להכריע ולא לפתור — אלא להעמיד את הצדדים מול תמונת המצב המלאה לפני קבלת החלטות נוספות.

החוק והבסיס המשפטי

החוק נחקק במקור כהוראת שעה ב-2014, ועבר עדכונים והרחבות מאז. סעיף 3 לחוק קובע את החובה: מי שמבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי — בית משפט לענייני משפחה או בית דין דתי — חייב תחילה להגיש "בקשה ליישוב סכסוך". הבקשה הזו לא כוללת טענות, ולא כוללת עובדות בקשר לסכסוך. היא רק מודיעה על הרצון לפתוח בהליך.

לאחר הגשת הבקשה, יחידת הסיוע מזמינה את שני הצדדים לעד ארבע פגישות מהו"ת. ליחידת הסיוע יש שיקול דעת מקצועי — היא יכולה לקיים מספר קטן יותר של פגישות אם זה נראה לה מתאים.

הזמנה לפגישת מהו"ת דינה כדין הזמנה לדיון בבית משפט: אם אחד הצדדים לא מתייצב, בית המשפט יכול להטיל עליו הוצאות.

מי חייב לעבור מהו"ת

החוק חל על כל סכסוך משפחתי שמובא לבית משפט לענייני משפחה או לבית דין דתי, כולל:

• תביעות בעניין יחסי ממון בין בני זוג, כולל תביעות כספיות או רכושיות.
• תביעות גירושין.
• תביעות בעניין קטין — משמורת, חינוך, ביקורים, הבטחת קשר.
• תביעות מזונות.

מקרים בהם החוק לא חל:

• תביעות אלימות במשפחה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991. ניתן לפנות לבית המשפט ישירות.
• בקשות לצו הגנה או למניעת הטרדה מאיימת. ניתן לפנות ישירות.
• חטיפת ילדים לפי אמנת האג.
• תביעות ירושה ועיזבון. גישור בירושה הוא וולונטרי לחלוטין ולא מותנה במהו"ת.

איך נראית פגישת מהו"ת

לפגישה הראשונה חייבים להגיע ללא עורך דין. זו דרישה של החוק. הפגישה היא בין שני הצדדים לבין עובד יחידת הסיוע.

הפגישה אורכת בדרך כלל בין שעה לשעתיים. במהלכה:

• מקבלים מידע מובנה על המשמעויות של הליך גירושין — משפטיות, כלכליות, רגשיות, ועל ההשפעות על ילדים.
• נשאלות שאלות על המצב הספציפי — איפה הצדדים נמצאים בקשר, מה הסיבה לבקשה, האם יש ילדים, מה רמת התקשורת בין הצדדים.
• מקבלים מידע על האלטרנטיבות להליך משפטי — גישור פרטי, גישור פנימי במסגרת יחידת הסיוע, ייעוץ זוגי, או הליך משפטי שנוי במחלוקת.
• מקבלים מידע על זכויות לסיוע משפטי, אם רלוונטי.

הפגישה היא חסויה. דברים שנאמרים בה לא יכולים לשמש מאוחר יותר כראיה בבית המשפט. החיסיון מעוגן בחוק, ובסעיף 3א שנוסף בעדכון מאוחר, ויש לו חריגים מצומצמים מאוד — בעיקר כשעולה חשד לפגיעה בקטין.

הפגישות ללא תשלום. המדינה ממנת אותן.

מה קורה אחרי הפגישה

אחרי הפגישה האחרונה, יחידת הסיוע מודיעה לבית המשפט אם הצדדים מעוניינים להמשיך בניסיון ליישב את הסכסוך בהסכמה, או לא.

אם שני הצדדים מעוניינים להמשיך לגישור: ניתן לעבור לגישור פרטי (אצל מגשר חיצוני שאתם בוחרים) או לגישור פנימי דרך יחידת הסיוע (אם אתם זכאים, על פי שיקול דעת מקצועי). הגישור עצמו הוא וולונטרי — אפשר להפסיק אותו בכל שלב.

אם אחד הצדדים לא מעוניין: לא ניתן לכפות גישור. במקרה כזה, יחידת הסיוע מודיעה לבית המשפט שההליך לא צלח, והצדדים יכולים להגיש תביעות משפטיות.

תקופת עיכוב ההליכים: לפי החוק כפי שעודכן, לא ניתן להגיש תביעה לפני 65 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, ללא קשר למועד פגישת המהו"ת האחרונה. ברוב המקרים הפגישות מתקיימות בתוך 45 ימים מהבקשה, ואז יש 15 יום של "צינון" ועוד כ-5 ימים נוספים להחלטת הצדדים.

המשמעות: גם בתרחיש שבו הצדדים בטוחים שהגישור לא יצליח ורק רוצים "לצאת ידי חובה" — לוקח לפחות 65 ימים מהבקשה הראשונית עד שאפשר להגיש תביעה. זה מובנה בחוק במכוון.

מהו"ת לעומת גישור מלא

חשוב להבין מה ההבדל בין מהו"ת לבין גישור גירושין מלא:

• מהו"ת הוא הליך חובה מובנה בחוק, ניטרלי, חינמי, אורך עד ארבע פגישות, ומטרתו לתת מידע ולבחון אפשרויות. לא מנוסחים בו הסכמים, ולא מחפשים פתרונות מפורטים לכל סוגיה. זה הליך מקדים.
• גישור מלא הוא תהליך וולונטרי, מובל על ידי מגשר מקצועי (לרוב פרטי), מתפרס על מספר פגישות שנקבע לפי המקרה, ומטרתו להגיע להסכם גירושין מלא — כולל משמורת, מזונות, חלוקת רכוש וכל יתר הסוגיות. עלותו על שני הצדדים לפי תעריפי השוק.

מי שאחרי המהו"ת מחליט להמשיך לגישור פרטי — מתחיל למעשה תהליך נפרד, עם מגשר חדש (או אותו מגשר אם מדובר בגישור פנימי דרך יחידת הסיוע במקרים מסוימים).

מה החוק מחייב, ומה לא

החוק מחייב את הצעד הראשון — בקשה ליישוב סכסוך והופעה לפגישות מהו"ת. הוא לא מחייב:

• להמשיך לגישור פרטי.
• להגיע להסכמות במהו"ת עצמו.
• לחתום על מסמכים כלשהם בפגישה.

החוק כן מחייב את ההופעה. אי-הופעה מובילה לאפשרות של חיוב בהוצאות.

בקצרה — איך לחשוב על המהו"ת

מהו"ת הוא לא מכשול אלא הזדמנות. גם זוגות שבטוחים שהם רוצים להתגרש בהליך משפטי מוצאים לעיתים שהפגישה מספקת להם פרספקטיבה — לא בהכרח לשנות את ההחלטה, אלא להבין יותר טוב מה צפוי, מה הזכויות שלהם, ומה הם רוצים להשיג.

לזוגות שכן בוחנים גישור — המהו"ת לעיתים הוא הסביבה הרגועה הראשונה שבה הסכסוך מקבל מסגרת מקצועית. זה לבד יכול לפתוח דברים שעד אז נראו סגורים.

המאמרים הבאים מרחיבים על נושאים קשורים: כמה עולה גישור גירושין, הסכמי ממון: איך מדברים על זה.